את
את שייכת לבית הזונות של השטן
את נחנקת מעשן התאווה
משתוקקת לשליטה
רוקדת מסביב למדורת התשוקה
מייללת כזאבה מיוחמת מול הלבנה
את מכניסה יד עמוק
אל קודש גופך
את מרטיבה מרטיטה
מהמוח לגוף
נושכת שפתיים כערפדית צמאה
מתפשטת כמו אש בשדה מול כולם
פאבליק דיספליי
משחקת בין האסור למותר
וכשאני חוטא אני עושה את זה עמוק
בתוך התשוקה שלך
עמוק לתוך הבור שבך
וכשאני חוטא אותך
את יודעת שזה אמיתי איתך
בואי אליי
אל בית של משמעת
יצירה של יצרים
מימוש כל הפחדים
בידיים בטוחות
מגואלות בסטייה
גן עדן פרטי של שפחה כנועה
המלאכים נופלים לאט מהשמיים מכאן
את מחליפה כנפיים
לובשת שחור
לוטשת עיניים אל מתחת למכנס
את צועקת בתשוקה
כשאני חוטא אותך את בוערת
כשאני חוטא איתך את נמסה בידיים שלי
את מתעוררת בבית
הכלוב שלך
במקום שבו את שלי בשבילי
כרצונך כרצוני
זהו בית הזונות של השטן
קטנה שלי
זה המקום אליו שייכת
כשאני חוטא אותך
את בולעת הכל
את בוערת
את גונחת
את חיה
את נפתחת
את מתמסרת
את נמחקת
את מתקיימת
כשאני חוטא את נשלטת
זה נכתב בגוף שלך