בלוגים

במשך הרבה זמן הייתי בטוח שאני דומיננטי.

כנראה כי מאוד רציתי להיות כזה.

התרגלתי להיות עצמאי, לקבל החלטות, לקחת אחריות על אנשים, להשיג את מה שאני רוצה. היה לי נדמה שכל זה אומר באופן אוטומטי: ״אז ברור שאני זה שצריך להוביל.״

ובמשך לא מעט זמן באמת ניסיתי להתאים את עצמי לדמות הזאת.

ואז, בשלב מסוים, הבנתי משהו לא פשוט — אבל גם מאוד משחרר:

בלבלתי בין היכולת לנהל את החיים שלי לבין הרצון הפנימי שלי להיות זה שמוּבָל.