בלוגים

החדר בראש עטוף דממה

והדממה כבדה

כמעט כמו האוויר

שאת שואפת

עמוק בפנים 

ואת על הברכיים

ידייך פתוחות לרווחה

וממתינה

לשון בחוץ 

הפחד לא משחק איתך היום

אי של ודאות 

אל מול האי ודאות

הכל מתערבב 

מהגוף שלך מתרגש

כי ברגע שאני ייגע בך

כל מה שאת מתבהר 

את יודעת שזה ממכר 

המגע הצעדים השימוש 

היעוד השייכות 

את מפחדת להתמכר 

אבל את כלכך רוצה 

כלכך צריכה 

כלכך יודעת שזה 

מי שאת 

לא נשלטת 

אלא פשוט שייכת 

אני ניגש לאט

צעדים מדודים

כל תנועה שקטה אך טעונה

כמו טורף 

שיודע שהטרף

בחר להישאר

רוצה להיטרף 

האצבעות שלי מוצאות את העורף שלך

מטיילות בך הן כבר מכירות כל קימור

כל רעד שנשמר רק עבורי

העור שלך זוכר אותי

עוד לפני שהמגע מגיע

וזה מוזר כי לא הכרנו כלכך לפני 

אבל זה מיסטי כזה

הגוף חשוף כמו הנשמה

הצמרמורת לא מקור

 אלא בהבנה שאני כאן

סופסוף

כאן כדי לקחת ממך

לקחת אותך

את מה שאת שומרת מכל האחרים

כאן כדי לפרום בעדינות את השריון 

שכבר התחלת לשכוח

איך להוריד בעצמך 

זה מפחיד כמה זה טבעי 

כמה זה מרגיש נכון 

השלשלאות נשמעות 

במחשבה כאילו הן

מתחככות בעור שלך בקור ברזל

אבל זה בעצם את 

את בלי כל מה שהיה 

את שומעת את קולן

גם כשאת בכלל לא חשה בהן

והצליל הוא המתכתי

וזוהי המוזיקה שבך

מתמגנת לך בראש 

המוזיקה של השחרור מעצמך 

ואת כבר יודעת 

הכניעה שלך אינה קרב

אלא מתנה לעצמך

מעולם לא הרגשת כה ערה

את יודעת

הכאב הוא לא עונש 

הוא כלי לשחרר

את הקול האחר בראש שלך 

עד שישאר רק הלב שלך 

פועם לשליטתי 

מבחירה 

בעולם שהוא רק שלי רק שלך

אני לוחש לך

מילים ש הן הבטחה 

אני יוביל אותך אל הגבולות שלך

ואני אהיה גם זה שיביא אותך חזרה 

אני אלמד אותך אמון אמיתי 

איך ליפול בביטחה 

לתת לעצמך ולהרגיש מלאה

להיות בטוחה 

כשהוא לוחש את שמך

את יודעת אני לא הבעלים שלך כי לקחתי

אני הבעלים שלך כי נתת לי

כל השפלה כל כינוי כל סימן כל פקודה

נולדו מהבחירה שלך להיות כאן

 חופשיה יותר מאי פעם

אבל כשאת חוזרת

בחזרה לעולם

את נופלת עם עצמך

זה מפחיד להתמכר

לדעת שכלכך טוב וכלכך פשוט 

וכלכך שלם להיות רכוש של אדונך

בסוף את תמיד תבחרי 

בחופש

אמרתי לך