בלוגים

שעונים נמסים על עורך כשאת איתי

תלויה על החבל כמו שעון נמס בשבילי

אני מושך בחוטים והזמן מתעקם כך

אל תפחדי להיות מושלמת איתי

את לעולם לא תגיעי לשם לבד

גם אני וכך משלים אותך ואת אותי

אז תשתחררי תצרחי תבקשי עוד איתי

אני לא לוקח סמים אני הסם שלך

כך לוחש באוזנך כשידי נוגעות בך

כאב הופך ל צבע הצמרמורת היא מכחול

אני מצייר בגופך טרוף יוצר אותך מחדש כמו סלאבדור דאלי

הם מסתכלים עליי ועלייך

חלק מבינים את השפה

חלק לא מצליחים להבין את התמונה

מי שרוצה לעניין אחרים חייב לעורר זעזוע

אז אני קורע ממך הכל

רואה אותך נפתחת נמרחת נמסה

בדיוק כמו שעון שמסרב להחזיק את הזמן

בממלכה הזו שיצרנו אין מגבלות

רק ציות שיכור ורצון מחוספס

הבדל קטן קיים בין שיגעון לגאונות רק הצלחה

ואת, יפה שלי, הצלחה של גאונות בידיי