בלוגים

היא נולדה בכלוב

שם למדה

שם סיפרו לה שלעוף זה מסוכן

שלעוף זו מחלה

שמי שעף נופל

היא הסתכלה מבעד לסורגים

וחשבה שככה זה

עולם

הכנפיים כבדו עליה גירדו לה

כמו זיכרון רחוק של משהו ששכחה

יום אחד

בלי לדעת למה היא פגשה יד

שהוציאה אותה החוצה

הידיים קילפו ממנה שכבות ישנות

פחדים

הרגלים

ציפיות

וכל קליפה שהוסרה גילתה

עור חשוף רגיש מדי

קר בחוץ לא פשוט

עד שלבסוף נשארה עירומה

עומדת מול עצמה

זרה לעצמה

העולם בחוץ קרא לה

אבל הקול בפנים לחש

זו לא את זהו לא הזמן

ואז היא פרשה כנפיים בפעם הראשונה

והיא חזרה לכלוב

המקום היחיד שהרגיש כמו בית

גם אם קצת צפוף

גם אם קצת אחר

אבל עדיין עירומה

קצת יותר חשופה קצת